שגב ואח' נ' החב' הכלכלית לראשון לציון בע"מ ואח'

החלטה

1.לפניי בקשה להורות למשיבים ליתן היתר בנייה לזכות המבקש 4 (להלן – "מר זיגלמן"), וזאת בלא להתנות את מתן ההיתר בתשלום הוצאות הפיתוח הכרוכות במרתף שבביתו.

2.זה המקום לציין, שהבקשה הוגשה במסגרת תיק ה"פ 18910-04-10. במסגרת התובענה, נתבקש בית המשפט לקבוע בין היתר את חוקיות דרישת המשיבים לחיוב המבקשים בהוצאות פיתוח בקשר למרתפים. עוד מתבקש בית המשפט לקבוע, בין היתר, אם רשאים המבקשים להסתמך על מצגים והבטחות שניתנו להם, לכאורה, במהלך הליכי הקצאת הזכויות בקרקע והליכי התכנון.

3.במסגרת הבקשה דנן, עתר מר זיגלמן, להורות למשיבים שלא להתנות את מתן ההיתר בתשלום הוצאות הפיתוח בגין המרתף. לטענת מר זיגלמן, נאמר לו בעל פה כי עליו להוסיף ולשלם הוצאות פיתוח בסך כ- 55,000 ₪. ורק לאחר מכן יינתן לו היתר הבנייה.

לטענת מר זיגלמן, אין יסוד לדרישה זו וממילא מדובר בדרישה ששנוייה במחלוקת בתובענה. מר זיגלמן הדגיש כי אין בידו לשלם את הסכום האמור והתניית היתר הבנייה בביצוע התשלום מחייב אותו לשנות את תקציב הבנייה בעת הבנייה (סעיף 6 לבקשה).

4.לטענת המשיבים, מדובר בבקשה תאורטית שכן מעולם, כך אליבא המשיבים, לא הופנתה דרישה כאמור אל מר זיגלמן. יתירה מכך, מר זיגלמן התחייב לשאת במסגרת הסכם חוקי ותקף בתשלום הוצאות הפיתוח. על כן, ככל שהועלתה דרישה כזו, היא הועלתה כדין. עוד הוסיפו המשיבים, כבמסגרת ההסדרים שנעשו בין הצדדים, ניתנו למבקשים הטבות שונות. הנגזרת של אותן הטבות, היא תשלום הוצאות הפיתוח בגין שטחי המרתפים. אין דרך אחרת לרשויות לגבות את הוצאות הפיתוח וכל מתן הנחה או פטור עלולה להביא לחסרון כיס של הרשויות.

עוד הוסיפו המשיבים, שככל שבסופו של יום יקבע שלא היה מקום לדרוש תשלומים אלה, הרי שמדובר בגופים בעלי איתנות פיננסית ויהיה בידם להשיב את הסכומים.

5.באי כח הצדדים הגישו טיעונים בכתב והודיעו על הסכמתם, כי תינתן החלטה בלא קיום דיון בבקשה.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבור שדין הבקשה להדחות.

7.לכאורה, ואינני קובע מסמרות בעניין זה, הדרישה נעשית מכוחם של הסכמים. כך, הסכם בין העירייה והחברה הכלכלית לבין מר זיגלמן נערך ונחתם בתאריך 19/3/2009.

8.יחד עם זאת, המבקשים מעלים טענות כאלה ואחריות לעניין מצגים שניתנו להם ועליהם הסתמכו.

9.בהתחשב בכך שהתובענה קבועה לשמיעת ראיות ליום 5/1/2011, בשלב מקדמי זה, אין זה נכון לבחון האם דבק אי חוקיות בדרישת המשיבים לתשלום הוצאות הפיתוח. יש להניח שבמסגרת הבאת הראיות יתבררו השאלות העובדתיות והמשפטיות ששנויות במחלוקת.

יש להניח שבפרק זמן לא ארוך לאחר מכן אף יינתן פסק דין לגופה של התובענה.

9.הפועל היוצא הוא, שלעת הזו, דרישת המשיבים לקבלת הוצאות הפיתוח מעוגנת בהסכם שנחתם.

10.יתירה מכך, יש ממש בטענות המשיבים (וזאת מבלי לקבוע מסמרות בעניין), כי הכספים אשר נגבים מאת המבקשים משמשים לביצוע הוצאות הפיתוח באתרי הבנייה. חסרונם של כספים אלה, עלול לגרוע מביצוע עבודות הפיתוח.

11.בנסיבות אלה, אני סבור שדין הבקשה להדחות.

12.בהתחשב בכך שלא נערך דיון בבקשה, אני מחייב את המבקש 4 בהוצאות לזכות המשיבים, על הצד הנמוך, בסך 1,500 ₪.

ההוצאות ישולמו לא יאוחר מיום 15/12/2010.

ניתנה היום, כ"ז חשון תשע"א, 04 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.